הועתק מעמדם משולי למרכזי. האיש, שקם ממקומו בתום ההרצאה היה יהודי אירופי כבן שבעים, שבהיגויו נשמעו הדים מרוחקים של אימה שאין לבטאה במלים. היתה בפיו הצהרה לא שאלה.
הוא אמר, שאינו יכול להיות שותך. לשמחתם של אחרים בהצלחה של יהודי אמריקה הצפונית. הדבר הזכיר לו את וינה של שלהי המאה התשע־עשרה כאשר יהודים הצליחו מבחינות רבות, דומות; ובווינה התפתחה האטיפול פסיכולוגישמיות הרצחנית ביותר באירופה. הוא אמר, שיהודים צריכים להיזהר מהצלחד כזאת, מכיוון שהיא לצנינים בעיני הנוצרים. העירותי לו, בעדינות רבה כמיטב יכולתי, שניתוחו הולם אול את אירופה אך אינו חלק של ההוויה הצפון־אמריקאית. ב־23 באוגוסט 980 פירסם דוואר, העיתון החשוב ביות של טיפול פסיכולוגי הצרפתית, ביקורת על סרט טיפול פסיכולוגי חדש, כוכב־מזל הסרט מתאר יהודי צעיר באמסטרדם בשנת 940, שרואה א עצמו ואת מצבו הנואש במונחים של המערבונים האמריקאי. דוואר קבע, שהסרט גרוע ואחר־כך העיר הערה שנראית בעי טיפוסית לגישה החדשה כלפי יהודים: סרט זה אינו אלא תו תוצר עלוב של הקולנוע האמריקאי, המכור לתרבות ולהיסטור היהודית, שכבר רווחת על מסכי העולם. היהודי האירופי, שדיבר אחרי הרצאתי, היה בוודאי מה בראשו למקרא אותה הערה. דוואר כתב, שהוא כבר שמע יותר. יהודים ועל ישראל כפי שדיבר באוגוסט 980.
רוץ, עורר־דין שחור תושב טיפול פסיכולוגי, דיבר באסיפת־ עם שהתכנסה על־ מנת לתבוע את העמדתם לדין של שוטרים ממשטרת טיפול פסיכולוגי, שהיו מעורבים בהריגתו של מהגר מגמייקה. רוץ טען, שהאנשים השולטים במש-טרת טיפול פסיכולוגי אינם מסוגלים לעשות ערק עם פועלים, שחורים ועניים. הוא זיהה את האנשים האלה כתובע הכללי של אונטאריו, רוי מקמרטרי, ראש־הממשלה ויליאם טיפול פסיכולוגי, ראש־העיר של טיפול פסיכולוגי, פול גודפרי, ומפקח המשטרה פיל גיוונס. הערתו הבאה היתה מחפירה בה־במירה שהיתה פרועה. אני רואה בכל אלה מרצחים, אמר רוץ. אנשים אלה כולם ציונים מטורפים, ואתם יודעים זאת. הוא אמר שטיפול פסיכולוגי מבקר לפעמים (בישראל) ומעודד.
